קצב רענון במסך מחשב: 60Hz, 144Hz או 240Hz

לעבודה משרדית ולצפייה מספיק מסך של 60Hz עד 100Hz, וקצב גבוה יותר נותן בעיקר גלילה חלקה יותר. 144Hz ומעלה משתלם במשחקים, ורק אם המחשב מסוגל לייצר מספר דומה של פריימים בשנייה. 240Hz ומעלה מתאים בעיקר למשחקי תחרות מהירים, עם כרטיס מסך חזק ובחיבור שתומך בקצב הזה.

מה זה קצב רענון

לפי Microsoft, קצב הרענון של מסך הוא מספר הפעמים בשנייה שהתמונה מתעדכנת על המסך. הוא נמדד בהרץ (Hz). במסך של 144Hz התמונה מתעדכנת 144 פעמים בשנייה.

אפשר לתרגם את הקצב לזמן בין שני עדכונים: מחלקים 1,000 בקצב הרענון, והתוצאה היא באלפיות שנייה.

המעבר מ-60Hz ל-144Hz מקצר את הזמן בכ-10 אלפיות שנייה. המעבר מ-144Hz ל-240Hz מקצר אותו בפחות מ-3 אלפיות שנייה. כל קפיצה נוספת בקצב מוסיפה פחות.

מה מרוויחים בעבודה רגילה

Microsoft כותבת שקצב רענון גבוה יכול להפוך גלילה ושימוש בעט דיגיטלי לזורמים וטבעיים יותר. החברה גם מציינת שהורדת קצב הרענון חוסכת בסוללה במחשב נייד, כי המסך צורך פחות אנרגיה. במסך חיצוני שמחובר לחשמל השיקול הזה פחות רלוונטי.

מי שעובד בעיקר במסמכים, בטבלאות ובדפדפן ירגיש את ההבדל בעיקר בגלילה ובתנועת העכבר. זה נוח, אבל לא משנה את העבודה עצמה.

משחקים: המסך והמחשב צריכים לעבוד יחד

NVIDIA מסבירה שיש שני מספרים שונים. כרטיס המסך מייצר פריימים, ומספרם בשנייה נקרא FPS. המסך מציג אותם בקצב הרענון שלו, ב-Hz. לפי NVIDIA, לביצועים הטובים ביותר צריך ששניהם יהיו גבוהים.

המשמעות למי שקונה מסך: אם המשחק רץ במחשב שלכם ב-70 פריימים בשנייה, מסך של 240Hz לא יציג יותר מ-70 תמונות חדשות בשנייה. כדאי להתאים את המסך לכרטיס המסך ולמשחקים שבהם משחקים.

למה חשוב סנכרון רענון

כשקצב הפריימים של כרטיס המסך לא תואם לקצב הרענון, נוצר קרע בתמונה (Tearing). לפי NVIDIA, הפתרון הוותיק, V-Sync, מאפשר לכרטיס המסך להציג פריים אחד בלבד בכל מחזור רענון, וזה עלול להוסיף עיכוב בתגובה.

הפתרון המודרני הוא קצב רענון משתנה: המסך מתאים את עצמו לקצב הפריימים. Microsoft כותבת שמשחקים פופולריים רבים משתמשים בזה אוטומטית. בעמודי המוצר זה מופיע בשמות כמו Adaptive-Sync, FreeSync או MediaSync.

ל-VESA, ארגון התקנים של תעשיית המסכים, יש תו בשם AdaptiveSync Display. המסך עובר יותר מ-50 בדיקות, בהן קצב רענון, הבהוב, זמן תגובה ופריימים שנפלו. המספר שעל התו, למשל 144 או 240, הוא הקצב המרבי שהושג בבדיקה במצב ברירת המחדל של היצרן וברזולוציה המקורית של המסך. לכן הוא אמין יותר ממספר שמושג רק אחרי שינוי הגדרות. לצפייה בווידאו יש תו נפרד, MediaSync, שמתמקד בהצגה בלי קפיצות ובלי הבהוב.

הכבל והכניסה משנים את הקצב

במסכים רבים הקצב המרבי לא זהה בכל הכניסות. דוגמאות מההשוואה שלנו:

מי שמחבר מסך כזה ב-HDMI עלול לקבל קצב נמוך מזה שבכותרת. על ההבדלים בין הכניסות יש מדריך נפרד: HDMI או DisplayPort.

לבדוק שהמסך באמת עובד בקצב שקניתם

מסך חדש לא תמיד עובד מיד בקצב המרבי שלו. ב-Windows 11 בודקים ב: התחל, הגדרות, מערכת, תצוגה, תצוגה מתקדמת. שם בוחרים את המסך הרצוי ואת קצב הרענון. לפי Microsoft, האפשרויות שמופיעות תלויות במסך ובמה שהוא תומך בו. קצב שמסומן בכוכבית ישנה גם את הרזולוציה.

ב-Windows 11 יש גם קצב רענון דינמי (DRR), שמשנה את הקצב אוטומטית לפי מה שעושים. הוא זמין רק בחומרה שתומכת בו.

איך לבחור

• עבודה משרדית וצפייה: 60Hz עד 100Hz מספיק. בהשוואה, Lenovo L22-4e עובד ב-100Hz.
• גלילה חלקה ומשחקים מזדמנים: 120Hz עד 144Hz. רוב המסכים בהשוואה נמצאים בטווח הזה, למשל MSI PRO MP273QW E14 ב-2560x1440 ו-144Hz.
• משחקים עם כרטיס מסך חזק: 200Hz ומעלה, כמו MSI MAG 244F ב-200Hz.
• משחקי תחרות מהירים: 240Hz ומעלה. MSI MAG 255XF מגיע ל-300Hz, אבל רק ב-DisplayPort.
• קונסולה: בעמוד המוצר של MSI MAG 244F מופיעה תמיכה ב-120Hz ובקצב רענון משתנה ב-PS5 וב-Xbox. מי שמחבר קונסולה צריך לבדוק בעמוד המוצר מה הקצב שנתמך בקונסולה, ולא רק את הקצב המרבי של המסך.

בכל מקרה, כדאי לבדוק שהמסך תומך בסנכרון רענון, ושטווח הסנכרון שלו מתאים לקצב הפריימים שהמחשב מפיק. ב-MSI MAG 244F, למשל, הטווח הוא 48 עד 200Hz.

את כל הדגמים, עם הכניסות, סוג הפאנל והבהירות, אפשר לראות בהשוואת מסכי המחשב. קצב הרענון בטבלה הוא הערך שמופיע בעמוד המוצר.