רווח בין עריסה מתחברת למיטת ההורים: מה התקנים דורשים ואיך בודקים

עריסה מתחברת צריכה להיצמד למיטת ההורים כך שלא יישאר ביניהן רווח, והמזרן שבתוכה צריך למלא אותה בדיוק. בכלל האמריקאי לעריסות מתחברות משנת 2014, הרווח המרבי אחרי התקנה לפי הוראות היצרן היה חצי אינץ׳, כ-1.3 ס״מ. התקן האירופי EN 1130:2019 בודק את מערכת החיבור כדי שלא ייפתחו פתחים מסוכנים בין העריסה למיטה, וקובע גובה מינימלי לדופן גם כשהיא מונמכת.

מה דורשת ארצות הברית

ה-CPSC, הרשות האמריקאית לבטיחות מוצרי צריכה, מגדירה עריסה מתחברת כמסגרת קשיחה, לפעמים עם בד או רשת, שנועדה לשינת תינוק ומחוברת למיטה של מבוגר. התקן המחייב הוא 16 CFR 1222, שמאמץ את ASTM F2906. לעריסות שיוצרו אחרי 5 באוגוסט 2023 חלה הגרסה ASTM F2906-23.

בין הדרישות שה-CPSC מונה:

• מרחק מרבי בין העריסה למיטה.
• עמידות בפני ניתוק העריסה מהמיטה.
• גובה מינימלי של מחסום סביב כל ההיקף.

המספרים המדויקים מופיעים בכלל שה-CPSC פרסמה בינואר 2014, על בסיס גרסה קודמת של התקן. לפי הכלל ההוא:

בגרסה הנוכחית של התקן ייתכן שהמספרים השתנו, ולכן כדאי להתייחס אליהם כאל נקודת ייחוס ולא כאל הדרישה העדכנית.

באותו כלל ה-CPSC כתבה שזיהתה 40 תקריות עם עריסות מתחברות בין 2001 ל-2011, ובהן ארבעה מקרי מוות. ב-24 מהן, 60%, הגורם היה כשל, פגם או בעיה אפשרית בתכנון. לפי הכלל, ה-CPSC לא ידעה אז על אף מקרה שבו תינוק נלכד ברווח בין עריסה מתחברת למיטת מבוגר.

מה דורשת אירופה

לפי ה-Lullaby Trust, ארגון בריטי למניעת מוות בעריסה, מאז 2020 כל עריסה מתחברת צריכה לעמוד בתקן BS EN 1130:2019. המשמעות לפי הארגון: אין בה דופן שיורדת עד הסוף.

CATAS, מעבדת בדיקות איטלקית, פרסמה במרץ 2019, לפני פרסום התקן, סיכום של הדרישות החדשות לעריסות מתחברות. לפי הסיכום:

• גובה הדופן. מפני המזרן ועד ראש הדופן צריכים להיות לפחות 200 מ״מ.
• דופן מונמכת. כשהדופן מונמכת כדי לחבר את העריסה למיטת ההורים, הגובה הזה צריך להיות לפחות 120 מ״מ.
• מערכת החיבור. התקן מגדיר בדיקות לחוזק מערכת החיבור, כדי שלא ייווצרו פתחים מסוכנים בין העריסה למיטה.

לפי CATAS, הדרישה לגובה הדופן המונמכת נקבעה בין היתר בעקבות מותה של תינוקת בת שבעה שבועות בווסט סאסקס שבאנגליה. היא ישנה בעריסה מתחברת שהדופן המונמכת שלה הייתה בגובה 101 מ״מ.

מה זה אומר בבית

התקנים בודקים את המוצר, אבל את החיבור למיטה עושים ההורים. כמה דברים שאפשר לבדוק בעצמכם:

1. אחרי ההתקנה, אין רווח. מסתכלים לאורך כל הקו שבין שני המזרנים. לפי הכלל האמריקאי מ-2014, רווח של יותר מ-1.3 ס״מ אחרי התקנה לא עמד בתקן.
2. החיבור מחזיק. מנסים להרחיק את העריסה מהמיטה ביד. אם נפתח רווח, מהדקים את הרצועות לפי ההוראות.
3. הדופן המונמכת לא נמוכה מדי. מודדים מפני המזרן בעריסה ועד ראש הדופן בצד של ההורים. לפי הסיכום של CATAS, ב-EN 1130:2019 זה לפחות 120 מ״מ.
4. כשהעריסה לא מחוברת, הדופן למעלה. אם העריסה עומדת לבד, ליד המיטה ולא צמודה אליה, מרימים את הדופן לפי הוראות היצרן. לפי הסיכום של CATAS, במצב הזה הגובה מפני המזרן הוא לפחות 200 מ״מ.

על גובה המיטה, רצועות החיבור וסוגי המיטות שאליהן לא מחברים עריסה כתבנו במדריך על הטיה בעריסה מתחברת.

המזרן בתוך העריסה

גם רווח בין המזרן לדפנות העריסה הוא רווח. לכן משתמשים במזרן שמתאים לעריסה במידותיו.

• מידות. מכון התקנים הישראלי ממליץ לבחור מזרן לפי המידות המומלצות שעל התווית של המוצר. לפי CATAS, התקן האירופי למזרנים, EN 16890, מתיר סטייה של עד 10 מ״מ באורך וברוחב ממידות המזרן המוצהרות.
• קשיחות. לפי ה-Lullaby Trust, הראש של התינוק לא צריך לשקוע במזרן יותר מכמה מילימטרים.
• שטוח לגמרי. בלי אזורים מוגבהים או מרופדים.
• תקן. ה-Lullaby Trust מציין את BS EN 16890:2017+A1:2021 כתקן למזרנים של מיטות תינוק, לולי נסיעות ועריסות. בישראל, מכון התקנים מונה את ת״י 682 חלק 3, עריסות, כתקן רשמי.

בעריסות שבהשוואה שלנו, היצרנים מפרסמים את מידות המזרן בחמישה דגמים:

ההבדלים בין הדגמים מגיעים לכמה סנטימטרים. מזרן של עריסה אחת לא בהכרח מתאים לעריסה אחרת, גם כשהן נראות דומות. כשמחליפים מזרן, קונים לפי המידות של הדגם שלכם.

ההשוואה שלנו

בהשוואת העריסות המתחברות דירגנו 8 עריסות מחמישה מותגים לפי שבעה קריטריונים. הנתונים נלקחו ב-20.10.2026 מדפי היצרנים והיבואנים ומרשת שילב, ולא בדקנו את העריסות בעצמנו.