רמקול נייד בטיסה: מה מותר לפי כללי סוללות הליתיום

רמקול נייד עם סוללת ליתיום-יון מותר בטיסה, וההמלצה היא להעלות אותו לתא הנוסעים. לפי IATA וסוכנות בטיחות התעופה של האיחוד האירופי (EASA), מכשיר שהסוללה שלו עד 100 וואט-שעה (Wh) מותר גם בתיק היד וגם במזוודה, בלי אישור מיוחד. בין 100 ל-160 Wh צריך אישור של חברת התעופה, ומעל 160 Wh אסור להעלות אותו כמטען של נוסע.

הטבלה של IATA

IATA, ארגון חברות התעופה הבינלאומי, מפרסם דף הנחיות לנוסעים עם סוללות ליתיום (מהדורה 3, פברואר 2019). ההנחיות לסוללות ליתיום-יון נטענות, כמו בכל רמקול נייד:

לפי IATA, כל נוסע רשאי לשאת עד 15 מכשירים אלקטרוניים ועד 20 סוללות רזרביות, וחברת התעופה יכולה לאשר יותר. EASA מפרסמת את אותם ספים: עד 100 Wh בלי אישור, 100 עד 160 Wh באישור, ומעל 160 Wh אסור.

אם הרמקול נכנס למזוודה

IATA כותב שמכשירים אלקטרוניים עם סוללות צריך להעלות לתא הנוסעים. אם בכל זאת שמים רמקול במזוודה:

• לכבות אותו לגמרי. לא מצב שינה ולא המתנה.
• להגן עליו מנזק.
• למנוע הפעלה בטעות.

EASA מוסיפה שבשער העלייה למטוס, כשמעבירים תיק יד לבטן המטוס, צריך להוציא ממנו סוללות רזרביות ומכשירים אלקטרוניים.

מטען נייד וסוללה רזרבית

לפי IATA, מטען נייד (פאוור בנק) נחשב סוללה רזרבית, גם אם מטרתו לטעון את הרמקול. לכן:

• רק בתיק היד. אסור להכניס אותו למזוודה. גם רשות אבטחת התחבורה האמריקאית (TSA) כותבת שסוללות רזרביות ומטענים ניידים עד 100 Wh נשארים בתיק היד.
• הגנה מקצר. כל סוללה רזרבית צריכה להיות מוגנת בנפרד: באריזה המקורית, עם סרט הדבקה על המגעים, או בשקית נפרדת.
• בלי טעינה בטיסה. EASA כותבת שאסור לטעון מטען נייד או סוללה רזרבית במטוס, ואסור לחבר מטען נייד כדי להפעיל מכשיר או לטעון אותו.

איך יודעים כמה Wh יש ברמקול

בעמודי המוצר שבהשוואה שלנו מופיעות שעות ניגון, לא קיבולת ב-Wh. כדי לדעת את הקיבולת, בודקים את המדבקה על הרמקול או את חוברת ההפעלה.

לפי EASA, הקיבולת ב-Wh לרוב לא מסומנת. כדי לחשב אותה מכפילים את המתח בוולט בקיבולת באמפר-שעה (Ah). אם הקיבולת כתובה במיליאמפר-שעה (mAh), מחלקים קודם ב-1,000.

דוגמה עם מספרים להמחשה בלבד: סוללה של 3.7 וולט ו-10,000 mAh היא 10 Ah. כפול 3.7 וולט, זה 37 Wh, מתחת לסף של 100 Wh.

דוגמה נוספת, קרובה לסף: סוללה של 3.7 וולט ו-27,000 mAh היא 27 Ah. כפול 3.7 וולט, זה 99.9 Wh, עדיין בתוך הסף של 100 Wh. סוללה של 3.7 וולט ו-30,000 mAh היא 30 Ah, כלומר 111 Wh. לפי הטבלה של IATA, מכשיר עם סוללה כזאת צריך אישור של חברת התעופה. את המספר המדויק של הרמקול שלכם בודקים על המדבקה או בחוברת ההפעלה, ולא לפי שעות הניגון.

הוואט ברמקול הוא לא ה-Wh בסוללה

בעמודי המוצר של רמקולים מופיע הספק בוואט (W). זה הספק השמע, כלומר כמה חזק הרמקול, ולא קיבולת הסוללה. אלה שתי יחידות שונות:

ה-100W של JBL Xtreme 4 בחיבור לחשמל לא אומר כלום על הסף של 100 Wh. את הסף בודקים לפי קיבולת הסוללה בלבד.

סוללה שמתנפחת או מתחממת

EASA כותבת שסוללה נפוחה, מתחממת או מעלה עשן היא סימן לבעיה. מה לעשות לפי EASA:

• לדווח מיד לצוות הקבינה או לצוות שדה התעופה.
• לא לנסות לכבות שריפה לבד.
• אם מכשיר נפל בין המושבים בטיסה, לקרוא לצוות ולא להזיז את המושב. הזזה עלולה למעוך את הסוללה ולגרום לשריפה.

IATA כותב שהסוללות צריכות לעמוד בדרישות הבדיקה של האו״ם (UN 38.3), ו-EASA ממליצה לקנות סוללות ממשווקים מקוריים.

לפני שטסים

• להעלות את הרמקול לתיק היד.
• אם הוא במזוודה: לכבות לגמרי ולהגן עליו.
• מטען נייד: רק בתיק היד, מוגן מקצר, ובלי טעינה בטיסה.
• לבדוק את הקיבולת ב-Wh על המדבקה או בחוברת.
• לבדוק את הכללים של חברת התעופה. IATA כותב שחברות תעופה רשאיות להוסיף הגבלות משלהן.

ההשוואה שלנו

בהשוואת הרמקולים הניידים מופיעים כל הדגמים שבטבלה, עם שעות הניגון, דרגת העמידות במים, ההספק והמשקל, כפי שהופיעו בעמודי היצרנים והחנויות. לא השתמשנו ברמקולים עצמם.